המאמר המיועד לספורטאים (REINING) ועוסק ב“עצירת החלקה בסוסים”. לשפר את העצירה!
בהנחה שהסוס יודע לעצור הבאתי מספר רעיונות שלהן ניתן להתייחס, שרובנו “חוטאים” בהם לא מעט.
הריצה לעצירה היא נושא הדורש תרגול לא רק מצדו של הסוס, אלא בעיקר מצידנו, כאשר ככל שנשפר ונתייחס יותר, למיקום הידיים, והרגליים, למיקום הסנטר והכתפיים(שלנו במקרה זה) וכדומה הסבירות, שנמנע מבעיות גדולה יותר, אנחנו כאן כמעט עוסקים ביותר מה “לא לעשות..” מאשר מה לעשות, וכמו כל דבר ברכיבה, אנו נדאג לעצמנו, ואם נרכב טוב הסוס בד”כ ידאג להיות טוב בהתאמה.
“טעות של מתחילים” – מגבירים מהירות ריצה לקראת העצירה, מבקשים מהסוס להיעצר, וחצי שנייה לאחר מכן מסובבים את הראש לבחון כיצד נראים הפסים של אותה עצירה.
תנו לי לתקן אתכם – כשאנו מפנים את הראש לאחור, אנו מאבדים מתשומת הלב ופוגעים לעצמנו באיזון (ישיבת הרוכב).
אנחנו בעצם “מפריעים” לסוס. ובכך מורידים את איכות התרגיל כבר תוך כדי עצירה.
כיצד לתקן?
תעצרו, תטפלו בסוף התרגיל באופן כזה או אחר תספרו עד 5 ואז ניתן באמת לבחון מה הסוס עשה, וכיצד נראים אותם פסים שהשארנו על הקרקע עם דגש אחד.
ברור לנו כיצד הסוס עצר ללא קשר לאותם פסים, יתכן שהשארנו שני פסי החלקה ארוכים ויפים אך הסוס שלנו לא התאמץ כלל, ויתכן גם ההפך.
אנו גוררים את הסוס לאחור יותר מידי –
אחת הבעיות הגדולות יותר שחוזרות על עצמן בעיקר עם מתחילים היא שהסוס אינו “רץ לעצירה”, כלומר אינו דוחף מספק ורץ את כל הדרך.
הדבר יבוא לידי ביטוי בעצירה שבה הסוס כבד ומתגונן על חלקו הקדמי, הראש יעלה ויתכן שהסוס ינעל את רגליו הקדמיות וכדומה.
אנו מוצאים את עצמנו גוררים את הסוס לאחור, וכמובן ככל שנמשיך הנושא יחזור על עצמו שוב ושוב.
כיצד נתקן?
נתייחס לגישה לעצירה הרבה יותר מהעצירה עצמה, הסוס חייב להתקדם כך שהוא “מריץ אותנו” ולא אנחנו אותו.
הסוס לא חייב להגביר מהירות כל צעד, לדעתי יותר רצוי שהסוס פשוט ישמור על המהירות בה הוא נע.
במידה והוא ציפה אותנו שוב ועצר על חלקו הקדמי, נעמוד מס שניות, ניקח אוויר ונדאג לטפל ב-“סוס מצפה ” ע”י כך שנרוץ את כל הדרך מס פעמים (עד הצד השני של המגרש), אך לא נטפל יותר מידי בעצירה עצמה.
עצירת החלקה בסוסים: איסוף הסוס
אנו לא לוקחים את הסוס לאחור מספיק – במידה והסוס נעצר, אך לא התאמץ מספיק, רצוי לדעתי לקחת אותו לאחור ולהרפות.
רק כאשר הוא צועד לאחור ומשקל גופו על חלקו האחורי, כאשר השאיפה היא ללכת אחורה כמה שפחות , אך לא להפסיק לפני שהסוס באמת העביר את משקל גופו אל חלקו האחורי.
לא מתייחסים מספיק ל-עד כמה ישרים אנחנו – במידה ורצנו ונעצרנו, נטפל ראשית ב-עד כמה הסוס עצר ישר, ולאחר מכן בכל השאר.
(בהנחה שהסוס שלנו נעצר והוא שעון נניח שמאלה, ניתן לסובב אות ימינה, להתיישר, שני צעדים לאחור, לנוח ולנסות שוב)
כאשר “מושכים אותו לקרקע” לא באמת למשוך!
אנו נגיע אל הפה של הסוס (נלטף את השפתיים) נעצור את הידיים ונחליט. בשלב הזה הסוס אמור היה להעצר.
אם הוא לא נעצר יש מס אופציות בהתאם לדרך האימון שלכם אך אם תמשכו, תצרו התנגדות והסוס יתגונן ויעצור על חלקו הקדמי.
כאשר מרפים, תוך כדי עצירת החלקה בסוסים, עדיין ניתן לעשות לא מעט, הדבר דורש מיומנות מהרוכב אך עדיין ניתן לחלק הקדמי, לטפס גבוה יותר.
בהנחה שוב שהסוס שלנו יודע לעצור, חשוב להתייחס יותר לגישה לעצירה הרבה יותר מהעצירה עצמה.
בריצה לעצירה הסוס אמור לדחוף עם חלקו האחורי, תגבירו מהירות, בלי פחד, במידה והסוס מנסה להאט כל הזמן. הוא לא דוחף, במידה והוא מגביר מהירות מעבר למתבקש, אותו כנ”ל.
כאשר הוא מחזיק את אותה מהירות הוא בד”כ מתאמץ מספיק, תאתגרו אותו ואת עצמכם ותגבירו מהירות למהירות גבוהה יותר.
