היכולת ליצור מכנה משותף בינינו, מבוססת על היכולת שלנו לזהות האם הם רגועים, מודאגים, מפוחדים תוקפנים וכדומה, או בקיצור להעריך מה הם חושבים, ואיך הם מתכננים להגיב.
בנוסף, הסוס אמור לזהות אצלנו כמאלפים, האם אנחנו רגועים תוקפניים וכדומה.
האופן שבו אנו נוהגים לבלות סביב הסוס אמור להיות עקבי מספיק בכדי להקל על הסוס את האבחנה.
מילון סוסים: שפת גוף
סוס במתח ישאף לנוע, נוחר בקול חזק וקצר+ צואר גבוה,זנב גבוה, אוזניים”מתבוננות”, סוס בחרדה או לא נוח. סוס כועס\תוקפני, חורק שיניים כשהוא זעוף, כועס או מעיד על אי נוחות , צואר עגול יותר או לחילופין שטוח וארוך , מתוח לפנים, אזניו משוכות לאחור ונדבקות לצוואר.
סוס רגוע
בד”כ, צוואר נמוך שמוט ואוזניים שמוטות לצדדים, תתכן רגל אחורית נחה, זנב נמוך.
“אוזניים מתבוננות”
נבחין כי תשומת ליבו של הסוס שקופה, כשהוא מתבונן חושב על משהו אוזניו מופנות לשם בהתאמה.
סוס רגוע בד”כ צוואר נמוך שמוט ואוזניים שמוטות לצדדים, סוס זעוף, כועס או תוקפני, אוזניו משוכות לאחור ונדבקות לצוואר.
נבחין גם כי מיקום הזנב עוזר בהבחנת מצב רוחו של הסוס, זנב גבוה יעיד בד”כ על סוס במתח וזנב שמוט ונמוך יעד על רגיעה.
אולם, יש לשים לב שסוס תוקפני לא ירים את הזנב בד”כ אלא “ידביק ” אותו לגוף.
בכל מקרה, ללמוד איך ומה ועל מה חושב הסוס אין תחליף ל-פרקטיקה, התנסות.
ככל שנתבונן יותר, ככל שנפעל יותר, נרכב, נאכף, ננקה תאים ונבלה במחיצתם, כך נשתפר ב”דיבור” שפתם, ולכך כמובן אין תחליף.