שליטה על המקצבים ותנועה קדימה
שיעור רכיבה, ילדה צעירה מנסה לעבור לקנטר.
המדריך מתחנן בפניה שתדחוף את הסוס קדימה. תדרבן אותו, אבל הסוס מאט או מגביר מהירות בטרוט.
המדריך מבקש מהתלמידה שתדחוף יותר עם גופה, תאסוף את הסוס יותר וכו וכו.
האם אפשרי? לא! כלומר כל מעבר קורה רק על בסיס ההחלטה של הסוס.
הסוס רץ מהר מדי- כך הוא החליט, לאט מידי –אותו הדבר, מבחירה שלו בלבד, החזיק מקצב אחיד. שוב כי הוא החליט.
לא יתכן שילדה צעירה בשיעור רכיבה תצליח לנצח פיזית סוס ששוקל 600 ק”ג, ואם היא הצליחה,(נניח עם שימוש בשוט) אז היא באמת רק ניצחה את הסוס והסוס לא למד דבר.
כיצד נגיע לאותו מקצב קבוע ואחיד שיאפשר לנו לבצע מעברים בקלות ובנוחיות?
ראשית, נניח לכל מה שאינטואיטיבי.
לא נדרבן בכדי לזוז, לא נמשוך בכדי להאט או לעצור, זהו אחד הנושאים העיקריים עליהם אני עובד עם התלמידים שלי.
לפני שאנו מתקדמים לנושא הבא, תנועה של הסוס אינה תוצאה של דרבון, אלא תוצר של התניה אותה יצרנו.
לדוגמה: אנו עומדים ומעוניינים לנוע להליכה, נעטוף את הסוס עם הרגליים כסימן לתנועה.
האם הסוס הגיב? הבין אותנו?
סביר להניח שלא, ניתן אולי להשתמש בקול, לקרא לתשומת ליבו של הסוס ולהוסיף לחץ בהדרגה, הסוס הגיב (נניח הרים או הוריד את ראשו, הלך לאחור וכדו) יש להישאר עם אותה כמות הלחץ.
הסוס הגיב באופן הרצוי, יש להרפות, ולמעשה כך יוצרים התניות.
יש לבצע פעולות באופן עקבי ובסדר קבוע מספר רב של פעמים עד למצב בו הסוס מגיב מהר ובאופן הנכון – הנחנו עליו את הרגליים והוא יצא להליכה.
שימו לב!
כאשר אנו מדרבנים, אנו למעשה חובטים באזור מלא שרירים ושומן, והסוס שאין ל מושג למה חובטים בו “יתקשה” (שרירים בבטן ובחזה ויתגונן) ואיכות התנועה שנקבל אם בכלל תהיה לא קצבית, לא אחידה ולא איכותית.
כאשר אנו מושכים במושכות הסוס (ששוב אין לו מושג על מה מדובר) יסגור לסתותיו, ויעביר את משקל גופו קדימה, את רגליו הקדמיות קדימה ומחוץ לגוף ויתגונן.
כל מי שהתחיל לאלף סייח או התעניין בתחום אילוף סוסים יודע שלחבוט בו עם הרגליים לא בהכרח גורם לו לזוז , ולמשוך אפילו מעט במושכות, זה דבר מסוכן שבטוח לא יוביל את הסוס לעצור.
ומצד שני, דרך תרגול עקבי של יצירת התניות אפשר לגרום לסוס בקלות רבה לזוז קדימה או לעצור. ובנוסף הרוכב יכול להיות ילדה צעירה בשיעור רכיבה.
כוח זה לא חלק מהעסק, עקביות כן.
